האם יש מקום להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא שלא להרשיע את המשיב בעבירת גניבה ושימוש בסם מסוכן

1. נגד המשיב הוגש בבימ"ש השלום בירושלים )כבוד השופט חיים לי-רן( כתב אישום בת"פ
3383/02, המייחס לו עבירות של גניבה והחזקת סם מסוכן לשימוש עצמי. במסגרת הסדר
טיעון תוקן במקצת כתב האישום, והמשיב הודה בעובדות המפורטות בו, לפיהן הוא ניצל את
עבודתו בדואר המטה הארצי של משטרת ישראל בעשותו את המעשים הבאים: חתך ארבע מעטפות
ומהמעטפה הרביעית גנב .M.D.M של מוצגים, וגנב משלוש מעטפות טבליות של סם מסוכן מסוג
סם מסוכן מסוג קנבוס.

2. ביום 25.6.03 החליט בימ"ש קמא שלא להרשיע את המשיב והטיל עליו לבצע עבודות שירות
לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות, שאותן השלים המשיב. נימוקי ביהמ"ש קמא שלא להרשיע
את המשיב היו כדלקמן: מחד, המשיב מעל באמונו של מעסיקו, ובשולחו ידו לתכולתן של
ארבעת המעטפות הפר את האמון שניתן בו. מאידך, מדובר בצעיר נורמטיבי, שהיו לו בעיות
התנהגותיות בלימודיו, כנראה משום שרק בכיתה ח' אובחן כסובל מדיסלקציה וטופל בטיפול
תרופתי ובמסגרת הוראה מתקנת, כדי לסייע לו להתגבר על חלק מקשייו. המשיב התגייס
לצה"ל אך שוחרר מחמת אי התאמה. הוא נחשף לראשונה לסמים רק במהלך עבודתו במשטרה,
והסביר זאת בכך שלא היה ער להשלכות החמורות של מעשהו וברצונו להתנסות בדבר שאותו לא
הכיר. כפי שצויין בתסקיר שירות המבחן, המשיב נטל אחריות מלאה למעשיו והביע חרטה